<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פכ"ו</h1>
<h2>דף נ.</h2>
עוד מסכת מעשר ראשון פרק קמא (משנה א'), כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ חייב במעשרות, ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל, אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. וכל שאין תחלתו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל. והתוספתא (שם פ"א ה"ב) הביאה עוד כל שתחלתו אוכל ואין סופו אוכל כגון המקיים ירק לזרע, חייב בתחלתו ופטור בסופו. ופירוש כל שהוא אוכל, לאפוקי הכופר וספיחי סטיס וקוצה. וספיחים אלו הם רכים ולפעמים נאכלים ואפילו הכי פטורין דעקרם לצביעה הם עומדים, כל שכן הסטיס וקוצה בעצמם, וכן כיוצא בהם. ובפרק בא סימן (נדה נ' א') אמרינן נמי אוכל למעוטי סטיס וקוצה דלאו אוכל נינהו, נשמר לאפוקי הפקר, ופרק ל"ז הארכנו בו ומטעם זה פטורין מן המעשר ולקט שכחה ופאה. וגדוליו מן הארץ, לאפוקי כמהין ופטריות ובירושלמי (מעשרות שם ה"א) מפרש טעמא מדכתיב (דברים י"ד כ"ב) זרעך, דבר הנזרע וצומח, יצא כמהין ופטריות שאין נזרעין. תחלתו אוכל וסופו אוכל ושומרו להוסיף אוכל, כגון ירק שתחלתו וסופו וכל זמן הוא אוכל, ולזה בין קטן בין גדול חייב, והיינו דאמרינן ירק אחר לקיטתו עשורו. וכל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל, כלומר שבשעת לקיטתו אינו אוכל, אבל סופו להיות אוכל, והוא כשנגמר גדולו כפירות האילן, אז הוא שהגיע לעונת מעשרות.
